מעניין לדעת
מנהל הסניף, ריצ'רד, נעצר בפתח המשרד. ״מה קורה כאן?״ שאל. הנרי התכופף במהירות ואסף את השטרות. מייקל החזיר לו את התמונה ולחש: ״נדבר בחוץ.״ כעבור עשר דקות נפגשו
״אל תתני לו לקבור אותי כאן…״ אנה נסוגה לעבר קיר הבור. השק השחור נחת על האדמה, ומתוכו נשמעה אנחה. ״מי נמצא שם?״ שאלה בקול רועד. האיש שמעליה לא
השוטר הביט לעבר המכונית השחורה. היא עמדה בקצה הרחוב, והמנוע שלה עדיין פעל. ״רחל, תיכנסי הביתה״, אמר. אבל הקשישה אחזה בזרועו. ״אל תיתנו לו לקחת את הקופסה.״ השוטר
רקס עמד בפתח החדר הצדדי ונבח לעבר השורה האחרונה בכנסייה. המפקד, רוברט מילר, הסתובב. שם ישב השוטר מארק קולינס. חברו הקרוב של דניאל במשך כמעט עשר שנים. כשמארק
מיכאל התכופף והביט שוב אל תוך החלל שמתחת לאורווה. מאחורי הגור הקטן שכבה כלבה חומה, רזה ומכוסה בוץ. על מצחה היה כתם לבן בצורת כוכב. מיכאל הכיר את
״למה כבר שש מלצריות התפטרו מאז שקיבלת את התפקיד?״ קרן עמדה ללא תנועה. האולם השתתק. הלנה הניחה את הכרטיס השחור על השולחן והביטה במנהלת. ״אני מחכה לתשובה.״ קרן
״הגורים האלה הם רק ההתחלה של הסיפור.״ מרינה הביטה בשוטר. ״מה זאת אומרת?״ השוטר, ששמו דניאל, לא ענה מיד. הוא כרע ליד הספה וביקש מחברו להביא קופסה ושמיכות.
״הגיע הזמן שהם יספרו מה באמת קרה לפני שתים־עשרה שנה.״ דניאל עמד בין שני הנמלטים לבין אמו. ״תתרחקו ממנה״, אמר בקול יציב. הקשישה, חנה, התכופפה להרים את מקל
״מי היה בבית שלך לפני שהחתולה התחילה להתנהג ככה?״ מיה הביטה בטכנאי המבולבלת. ״למה אתה שואל?״ הוא הצביע על הצינור שמאחורי תנור הגז. ״מישהו עבד כאן לאחרונה. החיבור
״הוא היה כאן רק אתמול.״ סרגיי הרים את ראשו לעבר אנה. ״על מי את מדברת?״ השכנה הצביעה ביד רועדת על התצלום. בתמונה נראתה אשתו של סרגיי, ילנה, עומדת
