מעניין לדעת

מדי פעם, אתה נתקל בחתיכת מתכת קטנה שגורמת לך לעצור את צעדיך. היא חלקה, או אולי מעט מחוספסת, אך תמיד שותקת לגבי ייעודה. ללא סימנים, מספרים או רמזים

בעולם שופע בידור דיגיטלי מהיר ונוצץ, למצוא משהו שמרתק את העיניים והמוח יכול להיות מרענן. פעילות אחת שהפכה בשקט לשוברת קופות עולמית היא חידת "הפרצופים המסתתרים" — משחק

כשהיא סיפרה לחברותיה שהיא מתחתנת עם גבר שיכול להיות סבא שלה, אף אחת לא האמינה שזה "מאהבה". גם היא עצמה לא האמינה בכך. היא הייתה בת 23. הוא

בבוקר היא מיהרה לעבודה: גיהצה במהירות את החולצה הלבנה, ניסתה לשתות קפה ובמקביל למצוא את העגיל השני. אבל הכל נעצר כשמבטה נפל על קבוצה קטנה של כדורים שקופים

הבוקר הראשון נראה כמו מקרה. הבעלים עמד במטבח, שתה תה ופתאום ראה מבעד לחלון את הכלב שלו רץ אל השער — ולידו רצה כלבה קטנה ג'ינג'ית. שני הכלבים

בחורף היער נראה שומם וריק במיוחד. האדמה הלחה נצנצה במקומות מסוימים מתחת לשכבת שלג דקה, והרוח רשפה בענפי האורנים כאילו שמרה על השקט. באחד הימים האלה, גבר בשם

כשהבעלת הבית הציצה לתוך הקופסה, שבה בדרך כלל ישנה הקיפודנית הביתית שלה, לונה, היא ציפתה לראות כל דבר — אבל בהחלט לא את זה. לונה שכבה מכורבלת, זזה

כשללי מצאה ביצים מוזרות מתחת למיטתה, כל משפחתה הייתה המומה לחלוטין. איש לא הצליח להבין מאיפה הן הגיעו ואיזה יצור יכול היה להשאיר אותן שם. מבולבלים ומודאגים, הוריה

בשעת ערב מאוחרת, כשהשמש כבר שקעה מאחורי עצי האורן, לאון חזר הביתה בשביל היער. הרוח רשפה בענפים, והשקט היה כה עמוק, כאילו הטבע עצמו עצר את נשימתו. לפתע

כל בוקר, ברגע שהשחר נגע בגגות העיירה הקטנה, הופיעה ברחוב ילדה — שברירית, חיוורת, עם תרמיל גדול על הגב. שמה היה ליזה. ולצידה תמיד הלכו שני כלבים ענקיים