מעניין לדעת
״אני חושב שהבת שלך יודעת בדיוק מי אני.״ רבקה הביטה בגבר שעמד מולה. ידיו רעדו. הוא החזיק שני תליוני כסף קטנים, כמעט זהים. ״מי אתה?״ שאלה בקול חלש.
אלון הגדיל את התמונה. בידה של האישה היה גוש עץ משולש. מעצור גלגלים. עמדתי מול המסך בלי לזוז. ״מה אני רואה כאן?״ שאלתי. אלון נשם עמוק. ״תסתכל על
״אז סוף־סוף מצאת את מה שאמא שלנו הסתירה…״ עמדתי בחצר ולא הצלחתי לדבר. השכנה החדשה, אישה כבת ארבעים וחמש בשם מרים, עמדה מעבר לשער. היא הביטה בקופסת המתכת
״יש משהו שהיא ניסתה להסתיר ממך עוד לפני שהכרתם…״ אדם הביט בסבתו. ״מה זאת אומרת?״ רחל הוציאה מתיקה מעטפה ישנה. היא הייתה מקופלת בקפידה, אבל הקצוות שלה כבר
שרון הסתערה לעבר הילד חסר הבית וניסתה לחטוף מידיו את הבקבוקון הקטן. אבל דניאל היה מהיר ממנה. הוא אחז בפרק ידה. ״שרון! מה את עושה?!״ היא נעצרה. פניה
״אם אתה רוצה לדעת למה אבא שלך נעלם, אל תיכנס לבקתה הזאת.״ דניאל הסתובב באיטיות. בין העצים עמד גבר כבן שישים וחמש. הוא לבש מעיל צבאי ישן, כובע
פתחתי את הדלת הקטנה מאחורי הארון. ריח כבד של אבק ועץ ישן עלה מתוכה. אוסקר עמד לצדי. פרוותו הייתה סומרת. הוא השמיע יללה קצרה, אבל לא נכנס. הדלקתי
״אני הבת של הלנה. וכולם חושבים שמתתי כשהייתי בת שבע.״ דניאל עמד בפתח החלל הנסתר ולא הצליח להוציא מילה. האישה שישבה מולו הייתה כבת חמישים. שערה היה אפור
״אם תפתחי אותה, תגלי למה בעלך ביקש ממני לא לספר לך את האמת כל השנים.״ רבקה הביטה בגבר שעמד בתוך הבור. הוא היה מכוסה בבוץ עד למותניו. נשימתו
״יוסף… תניח את זה מיד.״ הקול הגיע מאחוריו. יוסף הסתובב באיטיות. הרוח העיפה חול רטוב על פניו. כמה מטרים ממנו עמד גבר מבוגר במעיל שחור ארוך. כובע צמר
