הבוקר התחיל כרגיל: יצאתי לחצר שלי כדי להשקות את הערוגות ולהתעודד שהחתולים המקומיים לא עשו שוב בלגן. אבל ברגע שפתחתי את השער, ריח כבד ומבחיל היכה באפי. הוא היה כל כך סמיך, כאילו האוויר הפך דביק.
עשיתי צעד, עוד צעד… וקיפאתי, כאילו נטמעתי באדמה. ליד הערוגה עצמה היה מונח משהו שזעזע קלות.
לנגד עיניי — מסה מוזרה, אדמדמה-ורודה, מבריקה, כאילו מכוסה בשכבה רטובה. ממנה עלה ריח מגעיל, מזכיר ריקבון. נסוגתי לאחור: הלב צנח לעקבים, כפות הידיים הזיעו, והמחשבות התבלבלו.
"מה זה הדבר הנורא הזה? איזה תולעת? שריד של חיה? או… מי יודע מה זה בכלל?!"
בידיים רועדות הוצאתי את הטלפון, צילמתי את הממצא ומיד התחלתי לחפש בגוגל. הקלדתי בחיפוש:
"אדום, חלקלק, מסריח כמו נבלות".
ואז צמרמורת עברה בי. הקישור הראשון היה: "אנטורוס ארצ'ר — אצבעות השטן. אחד הפטריות המפחידות ביותר על פני כדור הארץ".
התברר שהדבר המפחיד הזה — הוא לא יצור מסרטי מדע בדיוני ולא חתיכת בשר של מישהו, אלא פטרייה שפעם צמחה רק באוסטרליה, ועכשיו מרגישה מצוין גם אצלנו.
בהתחלה הוא מופיע כ"ביצה" לבנה וצפופה. ואז הוא מתפקע — וממנו יוצאים שלוחות אדומות, הדומות לטפרים, כפות רגליים או אצבעות שטניות.
אנשים שרואים אותו בפעם הראשונה, לעתים קרובות חושבים שהם נתקלו בשרידי חייזר או בעקבות מותו של מישהו. יש אפילו כאלה שמתקשרים לשירותי החירום, משוכנעים שמצאו זירת פשע. אבל זה רק נציג של עולם הפטריות. מאוד אקזוטי, מפחיד, אבל טבעי לחלוטין.
מאז אני עוקף את הערוגה הזאת בקשת. אני לא מעז להשקות שם יותר. שיהיה שם. עדיף לא להתווכח עם הטבע, במיוחד כזה.
