היא חלמה על טיול רומנטי לשניים… אבל בירח הדבש שלה, היא נסעה רק עם שלושה – בעלה וחמותה!

כאשר אמה ומייקל עמדו ליד המזבח, היא הייתה בטוחה שחיים מלאי אהבה, טיולים ואושר שקט צפויים לה. החתונה הייתה רועשת ושמחה – עם דמעות של שמחה, כוסיות ושפע של אורחים. כל הזמן הזה, אמה חלמה רק על דבר אחד – ירח הדבש, שבו הם סוף סוף יהיו לבד.

מייקל חייך במסתורין והבטיח הפתעה. אמה דמיינה חופים לבנים, ארוחות ערב לאור נרות וטיולים תחת הכוכבים. אבל ההפתעה האמיתית חיכתה לה בשדה התעופה.

ליד מייקל עמדה אמו, מרי, עליזה ואנרגטית, בחליפת טרנינג חדשה ונשאה מזוודה שבקושי נכנסה לעגלה.
"ובכן, הנה אנחנו!" היא אמרה בחיוך קורן. "אני טסה איתכם, ילדים! עבר זמן מה מאז שהייתי בים."

אמה קפאה, לא יכלה להאמין למשמע אוזניה.
"אמא," אמר מייקל, כאילו מתנצל, "חשבתי שגם את צריכה הפסקה. אז כולנו טסים יחד."
המילים נתקעו בגרונה של אמה. במקום הטיול הרומנטי המיוחל, חיכתה לה חופשה משפחתית לשלושתם.

הימים הראשונים היו כמו קומדיה. בחוף הים, מרי תמיד הציבה את כיסא הנוח שלה ביניהם, מרחה בקפידה את בנה בקרם הגנה ומזכירה לו בקול רם, "מייקל, אל תשחה רחוק מדי! ואת, אמה, תוודאי שהוא לא יישרף מהשמש!"
אמה, בקושי עצרה חיוך, הרגישה מודרת.

בערב, היא חלמה על ארוחת ערב רומנטית, אבל מרי הכריזה בשמחה, "כבר הזמנתי מקום! לשלושה, ליד החלון. מגישים שם דגים מעולים, בדיוק כמו שאני מבשל בבית."
מייקל רק חייך, "אמא, חשבת על הכל, תודה."

אמה שתקה.

ביום השלישי, היא החליטה לפתוח את השיחה:
"אולי כדאי לך לנוח היום, ונצא לארוחת ערב ביחד?"

מרי הרימה גבה בהפתעה:
"למה בלעדיי? אנחנו משפחה! אני לא מפריע לך."

מייקל הביט למטה, נבוך:
"תעזוב אותה. גם אמא רוצה לבלות ביחד."

בארוחת הערב, מרי פטפטה ללא הרף, סיפרה למלצר איך היא "שמרה על הכל תחת שליטה" והציעה עצות לגבי אילו מנות להזמין. אמה ישבה עם חיוך מאולץ, מרגישה את עצבנותה הופכת לעייפות.

בבוקר הרביעי, היא התעוררה מוקדם מהרגיל ומצאה את מרי במרפסת שלהם – בחלוק שלה, עם כוס קפה.

"איזה בוקר נפלא!" אמרה חמותה בעליזות. "למה את ישנה כל כך מאוחר? צעירים כל כך רגועים בימים אלה."

אז, אמה כבר הבינה: החופשה הפכה לחוויה קשה. הרומנטיקה נעלמה, ונשארו רק מבוכה ועצות אימהיות.

וביום השישי, קרה משהו שבלבל את אמה לחלוטין. היא פרשה את השמלה האהובה עליה לתמונה עם בעלה. כשהיא יצאה מחדר האמבטיה, היא ראתה את מרי במראה – לבושה באותה שמלה בדיוק.
"חשבתי שתהיי לוהטת בה מדי," היא אמרה בחיוך תמים. "היא מושלמת בשבילי."

אמה לא יכלה להוציא מילה. מייקל רק צחק:
"אמא, זה ממש מתאים לך."

באותו ערב, אמה ישבה לבדה על החוף. היא הרגישה כאילו ירח הדבש הזה בחן לא רק את סבלנותה אלא גם את נישואיהם. מייקל לא ראה שום דבר יוצא דופן.

"מה אני יכול לעשות?" הוא אמר, מושך בכתפיו. "אמא לבד, שתהנה מזה."

בוקר היום השביעי התחיל באי נוחות. החוף היה שקט, ומרי לא נראתה בשום מקום. כל מה שנותר היה כובעה, עקבותיה בחול וכוס קפה קר.

אמה מיהרה לחוף. העקבות הובילו למים ונעלמו בגלים. הרוח מחקה אותן במהירות מהחול.

"מייקל!" היא קראה. "איפה אמא ​​שלך?!"

מייקל רץ אליו, חיוור. במשך כמה שניות, הוא לא הצליח להוציא מילה. אחר כך הוא החל לחפש בחוף, לשאול אנשים, להתקשר למחלצים. איש לא ראה לאן מרי הלכה. צילומי האבטחה הראו אותה הולכת לאורך החוף… ואז נעלמת מעבר לעיקול.

הערב התמשך, ארוך עד ייסורים. אמה ישבה במרפסת, מביטה אל הים, בעוד מייקל צעד הלוך ושוב בחדר, מתקשר למשטרה ולצוות המלון. בשלב מסוים, הוא פשוט שקע על המיטה ולחש:
"זו אשמתי. לא הייתי צריך לקחת אותה."

אמה רצתה לומר משהו מנחם, אבל היא הרגישה תערובת מוזרה של חרדה והקלה. והיא התביישה בתחושה הזו.

למחרת בבוקר, נאמר להם:
"אמא שלך נמצאה."

מייקל החוויר.
"איפה?"
"בחוף הסמוך, חמישה קילומטרים מכאן. היא ישבה בבית קפה ואכלה גלידה. היא אמרה שהיא פשוט החליטה לצאת לטיול קצר."

כשהגיעו, מרי קיבלה את פניהן בחיוך:
"אוי, למה אתם כל כך חיוורים? פשוט יצאתי לשאוף קצת אוויר. הגלים שם כל כך יפים…"

"חשבנו שטבעתם!" התפרצה אמה.
"אוי, אלוהים אדירים, אתם כל כך עצבניים," נאנחה מרי. "זו הסיבה שבאתי אתכם – כדי לשמור על הכל תחת שליטה. בלעדיי, הייתם משתגעים."

מייקל עמד בשקט, ואז אמר בתקיפות:
"אמא, את הולכת הביתה."

מרי קפאה.
"מה? השתגעת? רק התחלתי את החופשה שלי!"

אבל מייקל לא היסס. הוא קנה לה כרטיס לטיסה הבאה. בפעם הראשונה, אמה ראתה בו נחישות.

כשהם נפרדו, מרי אמרה בקרירות:
"בסדר, אז." תירגעו איך שתרצו. נראה מה תוכלו לעשות בלעדיי.

כשהמטוס המריא, אמה הרגישה קלה יותר בפעם הראשונה. דממה שררה על החוף. הם נותרו לבד.

באותו ערב, כשצפתה בשקיעה, אמרה אמה בשקט, "חשבתי שירח הדבש הזה יהרוס הכל. אבל אולי זה ההפך – הוא הראה לנו מי אנחנו באמת."

מייקל לחץ את ידה.

"לפעמים, כדי להבין מה באמת חשוב, צריך לעבור משהו כזה."

הים רטן ברכות, הירח עלה מעל האופק, ואמה הרגישה: אולי חייהם האמיתיים רק התחילו. בלי עצה, בלי מקום שלישי ביניהם. רק שניהם.