עולם הכירורגיה הפלסטית מלא בסיפורים שמעוררים התפעלות וחרדה בו זמנית. ישנם אנשים שעוברים ניתוחים קוסמטיים בשביל תיקונים קלים, ואחרים מחליטים על צעדים קיצוניים כדי לשנות לחלוטין את המראה שלהם. אבל לפעמים התוצאה לא יוצאת כפי שציפו.
הסיפור של דליה נעים, בת 30, הוא דוגמה מובהקת לכך. ילידת בגדד, שחקנית ומנחת טלוויזיה, היא עברה יותר מארבעים ושלוש ניתוחים כדי להפוך לגילום חי של חלום ילדותה — בובת ברבי.
ברבי היא סמל ליופי, פופולריות וזוהר עבור מיליוני נערות ברחבי העולם. אך בעוד עבור חלקן היא רק צעצוע, עבור אחרות היא אידיאל שהן רוצות להתקרב אליו בכל מחיר.
עבור דליה, ברבי הפכה לאובססיה של ממש. היא טענה כי מגיל צעיר העריצה את הבובה וחלמה להשיג תווי פנים וצורה דומים. לכן החלה הנערה במסע ארוך וכואב של שינוי.
43 ניתוחים: מה השתנה? במשך כמה שנים עברה דליה עשרות ניתוחים וטיפולים פלסטיים:
עם כל צעד, פניה וגופה התרחקו יותר ויותר מתווי פניה הטבעיים. אם משווים את תמונותיה לפני ואחרי, ניתן לראות שהנערה הפכה ממש לאדם אחר.
עם כל צעד, פניה וגופה התרחקו יותר ויותר מתווי פניה הטבעיים. אם משווים את תמונותיה לפני ואחרי, ניתן לראות שהנערה הפכה ממש לאדם אחר.
כמובן, שינוי כה קיצוני לא יכול היה להישאר בלתי מורגש. לדליה יש יותר ממיליון עוקבים באינסטגרם, שם היא משתפת באופן קבוע את תוצאות השינויים שעברה.
חלק מהמעריצים כותבים לה תגובות נלהבות, מכנים אותה "אייקון יופי" ו"בובת חלומות". עבורם, האומץ והנחישות שלה הם מקור להערצה.
אבל יש גם צד שני למטבע.
מבקרים רבים מכנים אותה "זומבי", "מלאכותית", ואחד העוקבים אף כינה אותה "ברבי השטנית". אנשים טוענים שבמרדף אחר האידיאל, דליה איבדה את האינדיבידואליות שלה והפסיקה להיות עצמה.
נקודה חשובה בסיפור הזה היא המחיר שצריך לשלם, ולא רק בכסף. ניתוחים פלסטיים כרוכים בסיכון, בכאב, בשיקום ממושך, וכפי שניתן לראות במקרה של דליה, אין ערובה שהתוצאה תמצא חן בעיני כולם או בעיני המטופלת עצמה בעוד שנים.
למרות הביקורת, הבחורה נראית בטוחה בעצמה וממשיכה ליהנות מהתשומת לב. עבורה, המראה החדש הפך לא רק לחלק מהדימוי שלה, אלא גם לדרך להתבלט, למשוך את תשומת הלב של התקשורת והציבור.
הסיפור הזה הוא תזכורת לכך שיופי הוא תמיד עניין סובייקטיבי.
העולם מכתיב סטנדרטים, והרשתות החברתיות מגבירות את הלחץ. אנחנו מסתכלים על תמונות של אחרים, על פילטרים וריטושים, ומתחילים להשוות את עצמנו. אבל במרדף אחר האידיאל, חשוב לא לאבד את מה שהופך אותנו לייחודיים.
כן, לכולנו יש רגעים שבהם אנחנו רוצים לראות "אדם אחר" במראה. אבל לפני שמחליטים על צעדים קיצוניים, כדאי לשאול: האם זה הרצון שלי או משהו שהחברה כופה עליי?
הסיפור של דליה נעים הוא סיפור על כוחו של חלום אובססיבי ועל עד כמה רחוק אנשים מוכנים ללכת כדי להגשים אותו. היא "הברבי העיראקית", סמל למסירות לרעיון שלה. אבל יחד עם זאת, היא דוגמה לאופן שבו אידיאלים של יופי יכולים לעוות את תפיסת העצמי.
הדבר החשוב ביותר שיש להפיק מהסיפור הזה הוא:
יופי אמיתי אינו העתק של בובה ואינו פילטר באינסטגרם.
הוא טמון באינדיבידואליות, בחיוך, בכריזמה ובאופן שבו אנו מרגישים את עצמנו.
דליה עשתה את הבחירה שלה. אך האם היא מתאימה לכל אחד מאיתנו?
