"משהו לא בסדר בתמונה הזו משנות ה-70 — אתם יכולים לזהות מה?" במבט ראשון, זה נראה כמו תמונה רגילה מהעבר… אבל הצופים הבחינו בפרט מוזר אחד שמשנה הכל 🤔📸 תראו אם אתם יכולים למצוא אותו במאמר 👇
במבט ראשון, זה נראה כמו עוד תמונה נוסטלגית. אבל כשמסתכלים מקרוב, הקסם של שנות ה-70 קופץ לעין — לא באמצעות טריקים או פילטרים, אלא באמצעות אופנה שסיפרה סיפור גדול יותר. שנות ה-70 לא היו רק בגדים — הן היו על שבירת חוקים, אימוץ החופש והבעת האישיות בכל תלבושת.
כשהסגנון הפך לנוח ובטוח
עם כניסת שנות ה-70, האופנה פנתה לכיוון של נוחות ואינדיבידואליות. המראה הנוקשה והמלוטש של העשורים הקודמים פינה את מקומו לקיצורים רכים ונינוחים יותר. עבור נשים רבות, השינוי הזה הרגיש כמו שחרור. הבגדים הפכו לאמצעי להביע לא רק יופי, אלא גם תנועה, עוצמה ושינוי. אנשים רצו להתלבש בצורה שתתאים לרוח התקופה – ועולם האופנה נענה לקריאה.
אייקוניות שהתלבשו בשביל עצמן
התקופה הביאה איתה רגעים בלתי נשכחים בעולם האופנה, בזכות נשים שלא פחדו לבלוט. חשבו על דיאנה רוס זוהרת בשמלת סאטן, או ביאנקה ג'אגר שמשלבת אלגנטיות עם תעוזה. אלה לא היו סתם תלבושות – הן היו אמירה. הסגנון שלהן שיקף תרבות שהחלה סוף סוף להעריך ביטוי עצמי יותר מאשר מסורת.
דיאנה רוס, למשל, לבשה ב-1970 שמלת ברונזה זורמת שתפסה את האור ואת האווירה של עשור שאובססיבי לנצנוץ ולנשמה.
הדיסקו משתלט: נצנצים, אנרגיה וגישה
אף חלק משנות ה-70 לא היה רועש או צבעוני יותר מסצנת הדיסקו. מועדונים כמו Studio 54 הפכו למגרשי משחקים אופנתיים, שבהם שלטו בדים מטאליים, מחשופים עמוקים ותלבושות צמודות לגוף. זה לא היה רק עניין של להתלבש יפה – זה היה עניין של לזרוח, לבלוט ולהרגיש חי על רחבת הריקודים. שמלות הלמה האיקוניות של ביאנקה ג'אגר שיקפו את האנרגיה הנוצצת הזו בצורה מושלמת.
בגדי יום יום עוברים מהפך: עליית הקז'ואל הקול
בעוד שהלילות היו מוקדשים לזוהר, האופנה היומית מצאה השראה בפשטות ובנוחות. מעצבים כמו הלסטון וקלווין קליין הובילו את הטרנד והציגו פריטים מסוגננים אך נוחים ללבישה. בדים רכים ואלסטיים כמו פוליאסטר הקלו על אנשים להיראות טוב מבלי להשקיע שעות בטיפוח.
חליפות האולטרה-סווד של הלסטון הפכו לפריט חובה לנשים עובדות, והשמלות הסאטן של קלווין קליין העניקו אלגנטיות ללא מאמץ. הבגדים סוף סוף התאימו לחיים האמיתיים, ונשים לא נאלצו לבחור בין יופי לנוחות.
הרגע הגדול של הג'ינס: מבגדי עבודה לפריט אופנה חובה
שנות ה-70 הפכו גם את הג'ינס לפריט סגנון חיוני. מה שהיו פעם בגדי עבודה של פועלים ובני נוער, הפך לטרנד אופנתי. מותגים כמו Levi’s ו-Wrangler השתלטו על הרחובות, ומעצבים כמו קלווין קליין העלו את הג'ינס לדרגת פריט יוקרה. הג'ינס האלסטי של Fiorucci הפך את הג'ינס לנוח עוד יותר, והציע גזרה מחמיאה לכל סוגי הגוף.
מהפכת הפוליאסטר
אולי היום צוחקים על פוליאסטר, אבל בשנות ה-70 הוא שינה את כללי המשחק. הוא איפשר למעצבים ליצור הדפסים בהירים ונועזים שנשארו ללא קמטים וקלים לטיפול. עבור נשים רגילות, זה משמעותו בגדים שיכולים להתמודד עם הבלגן של החיים מבלי לאבד את הסגנון. גם אם מאוחר יותר ביקרו את המגע הסינתטי, באותה תקופה זה הרגיש כמו חופש אופנתי.
כשההפכים נמשכו: חליפות מחויטות ורוח חופשית
שנות ה-70 אהבו שילובים טובים. חליפות מחויטות ואלגנטיות עמדו לצד סגנונות בוהמייניים וזורמים במגזינים וברחובות. ג'קי קנדי הפכה מכנסיים וצווארונים לג'רביים שיקיים, בעוד אחרות אימצו חצאיות ארוכות, כובעים רכים וטוניקות רקומות שהשקפו אווירה אמנותית וחסרת דאגות.
זו הייתה עשור שבו מבנה ורכות חיו זה לצד זה – ושילוב זה עדיין מעצב את האופנה של ימינו.
למה האופנה של שנות ה-70 עדיין רלוונטית
יותר מסתם טרנד, האופנה של שנות ה-70 סימנה שינוי באופן שבו אנשים התלבשו – ובסיבות לכך. זה לא היה רק עניין של מראה טוב. זה היה עניין של ביטוי עצמי. לכן, גם עשרות שנים לאחר מכן, מעצבים ממשיכים לשאוב השראה מהתקופה הזו. בין אם אתם לובשים ג'ינס רחב או ז'קט וינטג', אתם מתחברים לתקופה שבה האופנה סוף סוף הדביקה את החופש.
שנות ה-70 לא רק שינו את מה שלבשנו. הן שינו את האופן שבו ראינו את עצמנו.
