old age
באותו יום שדניאל נשא קופסת קרטון לבית האבות ואמר לאביו, "אני רק מעביר כמה מהדברים שלך לעכשיו," אף אחד לא הבין שהקופסה מחזיקה את כל מה שהאיש הזקן
האיש הזקן שהחזיר לי את בני האובד מבלי שזז מכסאו השבור — כך אזכור את מייקל, השכן שהחלפתי איתו כמעט מילה במשך חמש שנים, עד היום שבו הכל
הזקן השכן מת ביום שלישי, ורק בני בן השמונה וכלב תועה הגיעו להלווייתו. לא היו קרובי משפחה רחוקים, לא חברים ישנים, רק כומר משועמם, פועל בית הקברות, בני
הזקן המשיך לשבת כל יום על אותו ספסל עם רצועת גור כלבים כחולה דהויה בידיו, ובבוקר אחד הילד הקטן סוף סוף העז לשאול איפה הכלב. זה היה תחילת