כלב
כשאוליבר גרר נעל ישנה ומקרועה אל דלתי בשעה 3 לפנות בוקר, חשבתי שהוא כלב רחוב אחד מבקש אוכל – לא ידעתי שהוא מנסה להחזיר משהו שאבי המנוח זרק
השכנים חשבו שהאיש הזקן, מר האריס, שוב צועק על הכלב המשוטט, אבל באותו בוקר הנביחות הפסיקו ורק הקומקום זעק במטבח השקט שלו. כשהיא חנתה את רכבה מול הבית
הפתק שהזקן החביא בעגלת הקניות שלי אמר רק שלוש מילים: "עזור לכלב שלי". הוא נכתב באותיות רועדות ובלתי אחידות בגב קבלה מדלדלת מבית המרקחת, הדיו מטושטש כאילו מישהו
ביום שבו ליאו נעלם, אמה הניחה ליד הדלת את הקערה האדומה האהובה עליו וסיפרה לבנה שכלבם יצא למשימה סודית וחייב לחזור אם הם ינהגו בטֶוב אחד כלפי השני.