חסד
הזקן המשיך לשבת על אותו ספסל עם מזוודה על ברכיו, וכל השכונה ידעה שהוא ממתין לבן שלא יגיע לעולם. בהתחלה, אנשים חשבו שזה נדיר ומרגש. אבא זקן, דניאל
מצאתי ילד קטן ישן על הספסל מול הבית שלנו, וכשכיסיתי אותו בז'קט של בני שנפטר, הוא לחש שם שגרם לרגליי לקרוס. היה אחר צהריים מאוחר, אותו יום שקט
הזקן שקנה כל בוקר שני כרטיסי חשמלית עד שהקונקטור סוף סוף התעניין והלך בעקבותיו. כמה חודשים צפה ליאם בו מהכיסא הקטן של הקונקטור בקצה החשמלית. באותו הזמן, באותה
הנער שהקיש על פעמון הדלת שלנו בכל יום ראשון בשעה 18:00 וברח לפני שהספקנו לפתוח, עד הלילה שבו סוף סוף תפסתי אותו במדרגות. זה היה טקס קבוע במשך