מעניין לדעת

כשהבעלת הבית הציצה לתוך הקופסה, שבה בדרך כלל ישנה הקיפודנית הביתית שלה, לונה, היא ציפתה לראות כל דבר — אבל בהחלט לא את זה. לונה שכבה מכורבלת, זזה

כשללי מצאה ביצים מוזרות מתחת למיטתה, כל משפחתה הייתה המומה לחלוטין. איש לא הצליח להבין מאיפה הן הגיעו ואיזה יצור יכול היה להשאיר אותן שם. מבולבלים ומודאגים, הוריה

בשעת ערב מאוחרת, כשהשמש כבר שקעה מאחורי עצי האורן, לאון חזר הביתה בשביל היער. הרוח רשפה בענפים, והשקט היה כה עמוק, כאילו הטבע עצמו עצר את נשימתו. לפתע

כל בוקר, ברגע שהשחר נגע בגגות העיירה הקטנה, הופיעה ברחוב ילדה — שברירית, חיוורת, עם תרמיל גדול על הגב. שמה היה ליזה. ולצידה תמיד הלכו שני כלבים ענקיים

זה קרה בשעת בוקר מוקדמת, כשהכפור עוד ריחף באוויר כערפל דק ופריך. המדרגות של הבית הקטן חרקו ברוח, והמדרגות העץ היו מכוסות בשכבה דקה של כפור. השקט נראה

במרחבים השוממים של אלסקה, בין יערות אינסופיים וגבעות קשות, נוסע בשם פיליפ נתקל במכתב מוזר ללא חתימה. הממצא הזה עורר מיד עניין מחודש באחת מתעלומות התעופה המסתוריות ביותר

זה קרה בכפר קטן, שבו בקיץ בדרך כלל לא קרה שום דבר מעניין. חום, שקט, שיחות עצלות ליד החנויות — זה כל האקשן המקומי. אבל יום אחד מישהו

זה קרה בשעת בוקר מוקדמת, כשהבית עוד היה שקט. באחד החדרים, בפינה חמימה מתחת לשמיכה, התכרבלו גורי חתולים קטנים — עיוורים, חמימים, מצייצים בקול חלש. אמם יצאה למטבח,

זה היה הגדי הקטן ביותר שמירון ראה אי פעם. הוא מצא אותו בשעת בוקר מוקדמת ממש ליד שער החווה — גוש קטן של צמר ג'ינג'י ישב על האדמה

נתקלנו במערה הזאת במקרה. היא לא הייתה מסומנת במפה — רק חריץ אפל בסלע, בקושי נראה מבעד לצמחייה הסבוכה ליד הצוק. באותו יום הים היה סוער במיוחד, כאילו