מעניין לדעת

היום התחיל כרגיל — חם, דומם, עם אוויר כבד שגרם לכאבי ראש. עננים אפורים ריחפו באופק, והציפורים השתתקו לפתע. כולם ידעו: סערה בדרך. אבל אף אחד לא ציפה

הגשם היכה בגגות, הרוח קרעה ענפים כאילו ניסתה לעקור את הכפר מן האדמה. הלילה היה שחור — כאילו החושך עצמו ירד לשכון על העולם. בתוך הרעם והסופה רץ

הלילה היה קר ושקט. האזור התעשייתי הישן של המבורג כבר מזמן ננטש — המפעלים נסגרו, האנשים עזבו, ונשארו רק מכולות חלודות, חולדות — ואנשים כמוהו. דניאל מילר —

זה קרה בכפר קטן ליד אינסברוק, במקום שבו הדרך הצרה עוברת ממש ליד צוק תלול. שם חיה אנה מאייר — אמא צעירה — עם בעלה, מרטין החקלאי, ובתם

כשלואיזה ותומאס עברו לגור בבית ישן בשולי שוורין, הם לא ציפו לדבר אחד — עובש שהתחיל להתפשט על הקירות. מטהרי אוויר, צבעים מיוחדים, חומץ, כימיקלים — שום דבר

בשנת 2024 הפך מעצב האופנה הגרמני הרלד גלוכלר (Harald Glööckler) לשם שמדברים עליו בכל העולם. הוא הוכרז כ"הגבר הכי יפה והכי גברי על פני כדור הארץ" — עם

פעם, אספרנס לומינסקה פוארסינה הייתה בחורה רגילה לגמרי. היא שירתה בצבא ארצות הברית, קמה לפני עלות השחר, צעדה במסדרים וחלמה על חיים שקטים אחרי השירות. במדים, עם תסרוקת

אלכסיי חזר הביתה אחרי יום רגיל. תיק על הכתף, והמחשבות — על מה לבשל לארוחת ערב. השמש כבר ירדה, והחצר הייתה שקטה, כמעט ישנה. הוא כבר הכניס את

כשהזוג הצעיר מרטין ולאורה ובר עברו לפרבר שקט ליד המבורג, החיים סוף סוף מצאו את השלווה שחיפשו. אחרי שנים של רעש עירוני, הם חלמו על בית שבו שומעים

לאחר סערה עזה, החוף ליד עיירת חוף קטנה נראה שונה: שרידי סירה, רשתות וקרשים שנשטפו היו מפוזרים בכל מקום. אבל בין כל ההריסות הללו, הדייגים שמו לב למשהו