השינוי שלה היה כל כך יוצא דופן, שקשה להאמין איך היא נראתה קודם.
בעוד שאחרים חלמו על קריירה, טיולים או מערכות יחסים, היא ראתה את היופי בצורה אחרת. היא נמשכה לדימוי של אידיאליות דוממת — חלקה, שברירית, מדויקת, כאילו נוצרה בידי אמן. היא הייתה בטוחה: אפשר "לעצב" את הגוף כמו פסל.
כך החל מסעה.
ניתוח אחד החליף את השני:
קו העפעפיים הפך בולט יותר, הלחיים — גבוהות, השפתיים קיבלו חיוך קבוע ורך, העור הפך עדין וחיוור, כאילו היה פורצלן.
בהדרגה, פניה הפכו דומות יותר ויותר למסכת בובה — חלקות, סימטריות, מנותקות.
כל התערבות הרחיקה את מראה החיצוני שלה מהמראה האנושי הטבעי — וקירבה אותה יותר ויותר לאידיאל שחי בראשה.
ואכן — היא באמת השיגה את מה שרצתה.
אבל המדהים ביותר הוא איך היא נראתה לפני כל השינויים.
רבים פשוט לא יוכלו להאמין שהבחורה בת התמונות הישנות והבחורה של היום הן אותה אישה.
היום מכנים אותה "אדם שיצר את עצמו מחדש".
יש המשתאים מכוח הרצון שלה, יש המבקרים אותה, ויש שפשוט לא יכולים להסיר ממנה את מבטם.
היא הוכיחה: החלום יכול להיות כל דבר — ואם הולכים עד הסוף, הוא הופך למציאות.
