לפני 12 שנים נעלמו ללא עקבות שני צעירים בצ'בוקסרי — אלכסיי מורין, בן 25, וקיירה מורל, בת 22. חיפשו אותם חודשים, אך לא נמצאו עקבות. קרוביהם נאחזו בכל תקווה, עד שיום אחד הכל השתנה — הודות לצלילה מקרית של צוללן חובב.
האיש צלל לא הרחק מהגשר, שבו, על פי האגדות, "טובעים מכוניות", ופתאום הבחין בברק מתכתי מוזר מתחת לשכבת הבוץ. בהתחלה הוא חשב שמדובר בחלק ממבנה ישן או בזבל שקוע. אך כשהתקרב, הבחין בקווי המתאר של מכונית, שחצייה שקועה במשקעים בקרקעית. גופה היה מוסתר כמעט לחלוטין — רק הגג היה בקושי נראה מבעד לעובי הבוץ והמים העכורים.
הוא הדליק את הפנס וראה את לוחיות הרישוי המכוסות באצות. אז הבין הצוללן שמדובר במכונית אמיתית, ולא בשרידים. הוא הזעיק את כוחות ההצלה, והחלה פעולת חילוץ ארוכה ומורכבת.
המכונית הייתה שקועה עמוק — הזרם והבוץ "שאבו" אותה במשך השנים אל קרקעית הנהר. ההרמה ארכה מספר שעות: הכננות משכו בקושי את המרכב הכבד, שממנו זלגה מים שחורים. כשהמכונית סוף סוף הגיחה אל פני השטח, כל מי שעמד על הגדה השתתק.
המרכב היה חלוד מאוד, אך קווי המתאר נותרו מזוהים. בפנים היו חפצים אישיים, מסמכים ושני גופות. על פי המסמכים, היו אלה אלכסיי וקיירה, שנעלמו לפני 12 שנים. המכונית הייתה כל הזמן הזה בעומק של כמה מטרים בלבד מהחוף, במרחק של כמה מאות מטרים מהכביש שבו נסעו באותו לילה.
הממצא הזה זעזע לא רק את התושבים המקומיים, אלא גם את החוקרים. איך זה יכול היה להישאר בלתי מורגש כל כך הרבה שנים? מדוע לא נבדק דווקא הקטע הזה במהלך החיפושים? מומחים מציינים כי הקרקעית במקום זה בוצית וצפופה — המכונית יכלה פשוט "לשקוע" באדמה בתוך מספר שבועות לאחר הנפילה.
כעת המשטרה משחזרת את רצף האירועים. ההשערה היא שבאותו לילה גורלי המכונית יכלה להחליק מהכביש הרטוב, לפרוץ את המעקה ולצלול היישר לנהר. המכה הייתה בזווית, והמכונית נעלמה מיד מתחת למים, ונשארה שם עד שהזמן, הזרם והשקט הסתירו אותה מעיני העולם.
המכונית שנמצאה הפכה לעדה אילמת למה שקרה לפני 12 שנים.
גופה המתכתי, מכוסה בטיט ובאצות, כאילו שמר סוד זר — סוד הדרך שאליהם הם לא חזרו לעולם.
