הטיסה פריז–דובאי התחילה בשקט. הנוסעים ישבו במקומותיהם, נדלק שלט "לחגור חגורות", באוויר נישא ריח קפה וקרואסונים חמים. אף אחד לא העלה בדעתו, שעוד שעתיים כל המטוס – ואחר כך כל האינטרנט – ידברו על תקרית אחת מוזרה.
בשורה 17, ליד החלון, ישב דניאל הופמן, בן 41, איש עסקים מאוסטריה.
הוא אמר לשכנתו, סופי לארסן מקופנהגן:
— "לא ישנתי יומיים… הרגליים שלי בוערות, אני חייב להרפות קצת."
ברגע שהשלט כבה, דניאל הוריד בקול את הנעליים – באנחת רווחה רועשת. אחר כך מתח את רגליו והניח את כפות רגליו היחפות על הקיר שמולו – וחלקית גם במסדרון.
הגרביים – אפורות, מקומטות, עם חורים קטנים. בהתחלה הריח הורגש רק על ידי היושבים לידו, ואז – על ידי כל השורה.
בצד השני של המעבר ישב מרקו רוסיני ממילאנו. הוא קימט את אפו ואמר בקול:
— "ברצינות?"
אבל דניאל התעלם ממנו.
ניגשה אליו דיילת – אמילי ג'יראר מצוות AirLux. חיוך מנומס על פניה, אבל בעיניה מבט תקיף:
— "אדוני, בבקשה תנעל את הנעליים. אלה כללי היגיינה ובטיחות על המטוס."
— "שילמתי על הכרטיס שלי. אני רוצה לטוס בנוחות. אף אחד לא יגיד לי מה לעשות!" – ענה דניאל בתקיפות.
חלפו עשר דקות. הריח הפך לבלתי נסבל. שבעה נוסעים כבר התלוננו.
עכשיו ניגש ראש הצוות – אוליבר שמידט.
בקול רגוע הוא אמר:
— "אדוני, אתה חייב לציית להוראות הצוות. אנא תנעל את הנעליים."
דניאל קם – יחף – וצעק:
— "תפסיקו לפקד עליי! זו פגיעה בזכויות שלי!"
הוא נופף בידו – ופגע במגש מלא משקאות. כוסות עם מיץ ומים עפו לכל עבר. ילד התחיל לבכות. הנוסעים קפצו ממקומותיהם.
אז התערב נוסע מהשורה ה-18 – לוקאס נילסן, דני גבוה:
— "שב כבר. תפסיק לעשות הצגה."
דניאל הביט בו בזעם, צעד צעד קדימה… ובאותו רגע נשמעה הודעה ברמקולים:
— "מדבר קברניט המטוס. בבקשה לשמור על קור רוח."
דניאל, עצבני, התיישב באמצע המעבר, שילב רגליים ואמר:
— "אני לא קם, ולא נועל נעליים – עד שהם יתנצלו!"
הנוסעים התחילו לצלם בטלפונים. הסרטון עם הכותרת "Barefoot Drama on Flight LX421" הפך מאוחר יותר לויראלי.
הצוות יצר קשר עם הקברניט – כריסטיאן ובר, טייס עם ניסיון של 20 שנה. הוא קיבל החלטה:
— "מבקשים נוכחות משטרה עם הנחיתה בדובאי. הנוסע מפר את הסדר ואינו מציית להוראות הצוות."
כשדניאל הבין שהעניין רציני, הוא חזר למקומו באיטיות – ונעל את הנעליים.
סופי לחשה לו בשקט:
— "היית צריך לקחת נעלי בית…"
המטוס נחת ברכות. אבל ליד גרם המדרגות כבר חיכו שני שוטרים מ-Dubai Airport Security.
— "מר הופמן, בבקשה תתלווה אלינו."
הוא הסתובב – כמעט כל הנוסעים צילמו אותו.
הוא נאנח… והלך.
