אנדראה איבנובה הייתה פעם תלמידה רגילה – צנועה, שקטה, עם תווי פנים עדינים. אבל היא האמינה ש"רגילות" היא הדבר הגרוע ביותר שיכול לקרות לנערה.
יום אחד, היא אמרה לחברה:
"אני רוצה שאנשים יזכרו אותי ממבט ראשון."
אז היא החליטה לקבל את הזריקה הראשונה שלה – הגדלת שפתיים קטנה, רק "קצת יותר גדולה". אבל ה"קצת" הזה סימן את תחילתה של מה שייקרא מאוחר יותר אובססיה למראה החיצוני.
אחרי הזריקות הראשונות שלה, אנדראה הרגישה נולדה מחדש. אנשים שמו לב, גברים החמיאו לה, והלייקים שלה ברשתות החברתיות גדלו מדי יום.
היא חזרה למרפאה שוב ושוב – הוסיפה נפח, עיצבה מחדש וליטשה את קווי המתאר שלה.
ואז הגיע תורה לעצמות לחייה, כדי להפוך את פניה ל"אקספרסיביות יותר". אחר כך הגיעו הלסת, הסנטר והחזה שלה.
חלק מהרופאים סירבו לבצע את ההליכים מחשש לסיבוכים, אך אנדראה התעקשה – היא טסה לחו"ל, קיבלה שש זריקות ביום, והלכה לקיצוניות.
"טבעי זה משעמם."
כך הסבירה את מעשיה לעיתונאים.
לדבריה, יופי טבעי הוא מיושן מזמן, וניסויים במראה שלה הם דרך לביטוי עצמי.
אבל מאחורי הזוהר החיצוני הסתתרו קשיים: פנים נפוחות, כאבים בחיוך וחוסר יכולת לאכול אוכל מוצק.
יום אחד, דלקת אילצה אותה להישאר בבית במשך מספר ימים.
האינטרנט היה מפולג: חלק כתבו שאנדריאה הפכה ל"פילטר אינסטגרם חי", בעוד שאחרים העריצו את אומץ ליבה.
היא קיבלה מאות הודעות ביום, ממעריצים מעריצים ועד לשונאים תוקפניים.
עד שנת 2025, האישה הוציאה למעלה מ-26,000 דולר על שפתיה בלבד, כאשר העלות הכוללת של ההליכים עלתה על 40,000 דולר.
כעת היא נושאת בגאווה את התואר "הבחורה עם השפתיים הגדולות ביותר", ולמרות הביקורת, היא אומרת שהיא מרוצה מעצמה.
האם הייתם לוקחים את הסיכון כדי להשיג את המראה שאתם חולמים עליו?
