אדם הציל ילד מנהר – ושנים לאחר מכן, הוא גילה מי הילד

זה קרה בתחילת הסתיו, בעיירה קטנה על גדות נהר טרנט. היום היה קודר, הרוח הצליפה בעננים אפורים, והגשם התחזק, ואז חזר לטפטוף קל.
אלכסנדר הלך הביתה לאחר המשמרת שלו בתחנה כששמע צרחה צורמת. אנשים התאספו ליד הנהר, ליד הגשר הישן – חלקם צעקו, אחרים רצו לאורך הגדה. ואז הוא ראה: במים הסוערים, בין ענפים ופסולת, משהו קטן הבזיק – יד של ילד.

בלי לחשוב, הוא השליך את מעילו וקפץ למים הקפואים. הגלים פגעו בחזהו, הזרם משך אותו למטה, אך הוא חתר בכל כוחו. מספר פעמים הילד נסחף, ואלכסנדר חשב שלא ישרוד. אך לבסוף, הוא תפס אותו בברדס ומשך אותו למים הרדודים. הילד היה מחוסר הכרה, עורו כחלחל, ולא נושם. אז אלכסנדר, רועד מקור, החל לבצע עיסוי לב והנשמה מפה לפה. דקה לאחר מכן, הילד פתאום החל להשתעל ולבכות.

הקהל צרח משמחה. אישה – ככל הנראה האם – רצה אליה. פניה התעוותו מאימה והקלה כאחד.
"אלוהים אדירים… בני… הצלת אותו!"
אבל בתוך הכאוס, אלכסנדר פשוט הנהן, חייך ועזב לפני שהשיחות והמצלמות החלו. הוא מעולם לא אהב תשומת לב.

חלפו יותר מעשרים שנה. אלכסנדר הזדקן, שיערו היה אפור, והוא סבל מבעיות לב. הוא גר לבד, עבד כשומר, ולעתים קרובות נזכר באותו יום ליד הנהר, למרות שלא ידע מה עלה בגורלו של הילד.

חורף אחד, הוא נלקח לבית החולים לאחר התקף. המחלקה הייתה שקטה, מדיפה ריח של תרופות ושלג בחוץ. הרופאים התהלכו, ורופא צעיר, גבוה ובעל עיניים טובות, ניגש ואמר, "אל תדאג, אני אטפל בך באופן אישי."

אלכסנדר חייך, "תודה לך, דוקטור. אתה דומה למישהו שאני זוכר…"

הרופא הצעיר קפא, ואז התיישב לידו.
"תגיד לי… האם במקרה גרת ליד נהר טרנט?" הוא שאל בשקט. "זה פשוט… איזה אדם הציל אותי שם כילד. אני לא יודע את שמו."

לאלכסנדר לא היה זמן לענות. הרופא כבר שלף תמונה ישנה מכיסו – ילד קטן בשמיכה, שוטר וקהל בקרבת מקום.
"זה אני," הוא אמר. "וזה שהציל אותי… אני עדיין לא מוצא אותו."

אלכסנדר שתק לרגע ארוך. ואז, בחיוך חלוש, הוא אמר, "אז מצאתי אותו."

הרופא החוויר, ואז צנח על ברכיו.
"זה היית אתה?" הוא לחש. "הפכתי לרופא כדי שיום אחד אוכל להציל מישהו כפי שניצלתי."

הם ישבו בדממה זמן רב. רק הצפצוף השקט של המכשירים והשלג שיורד בחוץ.
זה היה כאילו הגורל סגר מעגל – הילד שניצל מהמים מציל עכשיו את זה שמשך אותו מהמוות.

כאשר אלכסנדר שוחרר, היה פתק על שולחנו:

"אתה ואני מחוברים כעת לנצח על ידי נהר אחד ונשימה אחת. – ד"ר מייקל ריד."