תקווה
היום שאיתן ארז את המזוודה ועזב את הבית שלנו, הוא שכח דבר אחד בלבד: את בנו בן ה-8 על מדרגות הכניסה, מחזיק מכונית צעצוע שבורה ומחכה להבטחה שמעולם
הזקן המשיך לשבת על אותו ספסל בפארק כל יום, אוחז בתיק גב קטן כחול, עד שיום אחד בשעות אחר הצהריים זר זיהה אותו ולחש בשקט: "אני חושב שזה
הזקן ישב כל ערב באותו ספסל בפארק, מביט למגרש המשחקים ולוחש "ליאם, הגיע הזמן ללכת הביתה", למרות שכולם בשכונה ידעו שנכדו מת לפני שלוש שנים. אנשים ניסו לא