אימוץ
הנער שעמד בדפתי התעקש שאני אמו, והתמונה שהראה לי כמעט וגרמה לי להפיל את המגש מהידיים. נשאתי מגש עם מרק ותה לשכנתי המבוגר, מר האריס, כשהדפיקה נשמעה. זה
היום שבו דניאל מצא שם זר בכתב היד המרטט של אמו, הבין שהאיש שגידל אותו שיקר לו במשך שלושים שנה. הכל התחיל עם מגירה שלא נפתחה לעולם. אמו,
האחות הניחה בשקט את התינוקת על הכיסא לצד מיטת אבי בבית החולים ואמרה, "אין לה לאן ללכת עכשיו." לשנייה חשבתי ששמעתי לא נכון. צפצופי המוניטורים, ריח האנטיספטי, הנשימה
