משפחה
הבן שלי שאל למה לאבא יש שתי משפחות זה היה בערב של יום שלישי. הייתי מדהרת כלים, הטלוויזיה רוטנה בסלון. מארק איחר שוב. הבן שלנו, ליאו, בן שמונה,
בני קרא לי בשמי הפרטי באמצע הסופרמרקט. עמדנו ליד מדף הדגנים. הוא החזיק עגלה קטנה אדומה והביט בקופסאות. הוא פנה אלי ואמר, ברוגע ובבהירות: “דניאל, אפשר לקנות את
גיליתי שהאבא שלי חי מתוך הודעה באפליקציית הבנק. עמדתי בתור בסופרמרקט, מחזיקה בקרטון חלב ובחבילת לחם. הטלפון שלי רעד. "כניסה חדשה ממכשיר לא מוכר" לחשבון החיסכון המשותף שהיה
לייאם גילה על משפחתו השנייה בקפיטריה של בית החולים בזמן שאשתו נלחמה על חייה שתי קומות מעלה. הוא עמד בתור, אוחז בשתי כוסות פלסטיק עם קפה רע. אחת
גיליתי שלאבא יש משפחה נוספת מקבלה של משלוח. זה היה בליל שלישי. אמא ביקשה ממני להזמין מטען למחשב הנייד שלי מחשבון של אבא כי הייתה לו משלוח חינם.
בני התקשר אלי ממספר שלא שמרתי. כמעט לא עניתי. זה היה יום שלישי, 18:42, שטפתי כלים אחרי ארוחת הערב. "שלום, האם זה אבא של דניאל?" נשמע קול אישה.
הבן שלי התחיל לקרוא לאיש אחר "אבא" וגיליתי את זה מאוחר. זה קרה ביום שלישי. ישבתי בקפיטריה של המשרד, גללתי בטלפון בין פגישות, כשיוץ סרטון קצר בצ'אט קבוצתי.
בני הפסיק לקרוא לי אבא אחרי סופ״ש אחד אצל אימו. היה לילה של יום ראשון. חיכיתי לאיתן שיחזור כמו תמיד. תיק גב, שיער מבולגן, סיפורים על השבוע שלו.
אבי מת ביום שלישי, וביום רביעי מצאתי את המשפחה השנייה שלו. הייתי בדירתו הקטנה עם אמי, עוברות על חפציו. הם היו כבר חמש שנים פרודים אך לא התגרשו.
בני התקשר אליי ממספר לא מוכר ושאל למה עזבתי אותו. עמדתי בסופרמרקט, מחזיק חבילת אורז, כשנכנס שיחת טלפון. מספר לא מוכר. כמעט סירבתי לקבל את השיחה. ואז שמעתי
