״אל תתני לו לקבור אותי כאן…״
אנה נסוגה לעבר קיר הבור.
השק השחור נחת על האדמה, ומתוכו נשמעה אנחה.
״מי נמצא שם?״ שאלה בקול רועד.
האיש שמעליה לא ענה.
הוא הביט סביבו, כאילו חשש שמישהו מתקרב.
ואז החל לגרור אדמה לעבר הפתח.
אנה הבינה שהוא מתכוון לכסות את הבור.
היא שלפה את הטלפון מכיסה.
למרבה המזל, המסך עדיין פעל.
הקליטה הייתה חלשה, אבל היא הצליחה לשלוח הודעת חירום עם מיקומה המשוער.
לאחר מכן כיבתה את האור והסתתרה מאחורי שורש עבה.
״אני יודע שאת שם!״ קרא האיש.
אנה לא השיבה.
לפתע נשמעו קולות רחוקים בין העצים.
״אנה!״
היא זיהתה את קולו של ויקטור, השכן שלה.
הוא ידע שיצאה לקטוף פטריות, וכשלא חזרה בשעה הרגילה, יצא לחפש אותה.
״אני כאן!״ צעקה.
האיש במעיל הכהה קילל, השליך את האת וברח.
כעבור דקות הגיע ויקטור לשפת הבור.
כשראה את עומקו, התקשר מיד לכוחות החילוץ.
אנה צעקה אליו שיש אדם נוסף למטה.
המחלצים הגיעו עם ציוד מתאים והוציאו תחילה את האדם שהיה בתוך השק.
זה היה גבר כבן ארבעים, פצוע ומבולבל, אך בהכרה.
לאחר מכן חילצו את אנה.
היא פונתה לבית החולים עם חבלות בגב.
אבל הסיפור רק התחיל.
המשטרה סגרה את האזור והזעיקה חוקרים ואנשי זיהוי פלילי.
הבור התגלה ככניסה למרתף תת־קרקעי ישן, שחלקו קרס עם השנים.
בין שורשי העצים נמצאו שרידי אדם, חפצים אישיים ותיבת העץ שאנה ראתה.
החוקרים לא מיהרו להסיק מסקנות.
הם אספו דגימות ובדקו את החפצים.
כעבור כמה ימים התברר שהמרתף היה חלק ממבנה נטוש מתקופת מלחמת העולם השנייה.
במהלך המלחמה שימש האזור נקודת מעבר לאנשים שנמלטו מהקרבות.
חלקם נשאו איתם תכשיטים, מסמכים וחפצים משפחתיים.
החוקרים העריכו שהשרידים עשויים להיות קשורים לאירועים מאותה תקופה.
אבל היה צורך בבדיקות נוספות כדי לקבוע מי נקבר שם ומתי.
בינתיים התעורר סימן שאלה אחר.
מי היה האיש במעיל הכהה?
ולמה ניסה להשליך אדם חי לתוך הבור?
הגבר שחולץ מהשק התאושש בהדרגה.
שמו היה פאבל.
הוא סיפר שעבד כחוקר עצמאי של אתרים היסטוריים.
כמה שבועות קודם לכן שמע שמועה על מרתף ישן שבו הוסתרו חפצי ערך.
הוא יצא ליער עם אדם שהציג את עצמו כמדריך מקומי.
אבל כשהגיעו למקום, האיש תקף אותו.
פאבל איבד את הכרתו.
כשהתעורר, היה קשור בתוך שק.
״הוא חשב שאני יודע איפה נמצאים שאר החפצים״, סיפר.
המשטרה איתרה את החשוד באמצעות פרטים שמסר פאבל.
התברר שהוא חיפש במשך שנים חפצים היסטוריים כדי למכור אותם באופן בלתי חוקי.
לאחר שנודע לו על המרתף, החל לחפור באזור.
הוא חשש שפאבל יחשוף את מעשיו.
החשוד נעצר, והחוקרים בדקו את מעורבותו בתקיפה ובניסיון להסתיר את פאבל בבור.
אנה התקשתה להאמין לכל מה ששמעה.
היא בסך הכול רצתה לקטוף פטריות.
ובמקום זאת מצאה אתר היסטורי ואדם שהיה זקוק לעזרה.
כעבור שבועיים שוחררה מבית החולים.
ויקטור הגיע לאסוף אותה.
״אני מקווה שעכשיו תפסיקי להיכנס לבד לעומק היער״, אמר.
אנה חייכה.
״אני מבטיחה להישאר בשבילים המוכרים.״
אבל לפני שחזרה הביתה ביקשה לדעת מה עלה בגורל החפצים שנמצאו במרתף.
החוקרים סיפרו שהתיבה הועברה לבדיקה מקצועית.
בתוכה נמצאו מטבעות ישנים, תכשיטים, מדליות ומכתבים שניזוקו מלחות.
אחד המכתבים נשא שם משפחה שהיה מוכר לאנשי הארכיון המקומי.
החוקרים הצליחו לאתר צאצאים של המשפחה.
אישה מבוגרת הגיעה לעיירה כדי לזהות כמה מהחפצים.
כשזיהתה טבעת עם חריטה משפחתית, התחילה לבכות.
״סבתא שלי סיפרה על הטבעת הזאת״, אמרה.
״היא חשבה שאבדה לנצח.״
אנה עמדה לצדה.
״אני שמחה שמצאתם אותה.״
האישה אחזה בידה.
״את לא יודעת כמה זה חשוב לנו.״
בחודשים הבאים המשיכו אנשי המקצוע לחקור את האתר.
השרידים הועברו לבדיקה ולתיעוד מכבד.
החפצים נשמרו כדי שאפשר יהיה ללמוד מהם על האנשים שחיו באזור בתקופת המלחמה.
אנה לא חזרה לבור.
אבל מדי פעם חשבה על האנשים שחפציהם נותרו שם במשך עשרות שנים.
היא תהתה מי היו.
לאן ניסו להגיע.
ומי חיכה להם בבית.
יום אחד הגיע אליה פאבל.
הוא החלים מפציעותיו ורצה להודות לה.
״אם לא היית שם, אני לא יודע מה היה קורה לי״, אמר.
אנה הנידה בראשה.
״גם אני הייתי צריכה שמישהו ימצא אותי.״
פאבל חייך.
״אז כנראה הצלת אותי בזמן שניסית להציל את עצמך.״
הם ישבו לשתות תה.
אנה סיפרה לו כמה פחדה כשהאדמה קרסה.
וכמה חסרת אונים הרגישה בחושך.
״אבל הדבר הכי מפחיד״, אמרה, ״היה לשמוע אדם אחר מבקש עזרה ולא לדעת אם אוכל לעשות משהו.״
פאבל שתק לרגע.
״עשית יותר ממה שאת חושבת.״
כשהסתיו הבא הגיע, אנה שוב יצאה לקטוף פטריות.
הפעם ויקטור הצטרף אליה.
הם הלכו בשביל רחב ומוכר.
אנה נשאה את אותו סל קש ישן.
ויקטור הביט בה בחיוך.
״אז היום אנחנו מחפשים רק פטריות, נכון?״
אנה צחקה.
״רק פטריות. אני כבר לא צריכה הרפתקאות.״
הם המשיכו בין העצים.
השמש חדרה דרך הענפים.
האוויר הריח מטחב ומאדמה לחה.
אנה עצרה ליד קבוצת פטריות קטנה.
היא כרעה בזהירות והחלה לקטוף.
ואז הרימה את ראשה והביטה לעבר היער העמוק.
שם, מעבר לעצים, נמצא המקום ששינה את חייה.
היא כבר לא פחדה ממנו באותה מידה.
אבל ידעה שלעולם לא תשכח את מה שראתה.
את החושך.
את השרידים.
את השק השחור.
ואת הקול שביקש ממנה עזרה.
ויקטור קרא לה.
״אנה, מצאתי עוד פטריות!״
היא חייכה.
״אני באה!״
היא הרימה את הסל והמשיכה בדרכה.
קשישה בת 67 יצאה לקטוף פטריות ונפלה לבור תת־קרקעי שבו התגלו שרידי אדם וחפצים היסטוריים. אבל הסכנה האמיתית הגיעה כשזר הופיע מעליה וניסה להסתיר בבור אדם חי. הודעת חירום, שכן מודאג וכוחות חילוץ מנעו אסון — והגילוי המקרי הוביל לחשיפת אתר שנשכח במשך עשרות שנים.
