אחרי שהציתה סערה גדולה ברשת, ספיר אביסרור בחרה לא לברוח — אלא לעמוד בפרונט. רגע אחרי שהשיקה קולקציה בעיצובה עבור טוונטיפורסבן, היא התייחסה ישירות לדברים שאמרה על ההיריון השלישי שלה, לדמעות, ולתגובות הקשות שהגיעו בעקבותיהן.
הכול התחיל בפוסט חשוף במיוחד, שבו הודתה שהיא מקנאה בכל מי שמעשן. לא מתוך זלזול, אלא מתוך קושי. היא סיפרה שבשני ההריונות הראשונים היה לה קשה — אבל הפעם זה מרגיש אחרת, כבד יותר, מתיש יותר. הפוסט התפשט במהירות, ויחד עם חיבוק גדול הגיע גם גל ביקורת. היו מי שכתבו לה “תגידי תודה שאת בהיריון בכלל”, ואחרות לא הסתירו את חוסר הסבלנות לקושי שהביעה.
אביסרור לא נסוגה. באירוע ההשקה היא הדגישה שהפרויקט האופנתי הוא אחד הגדולים והמרגשים שעשתה, כזה שנבנה הרבה לפני שידעה שהיא בהיריון. מבחינתה, להמשיך לעבוד זה לא בריחה — זה עוגן. זה מה שמוציא מהשגרה, משכיח לרגע את הכבדות ומאפשר לה להישאר בתנועה.
כשנשאלה אם הקושי אמיתי ביומיום, היא לא היססה. כן. ההיריון השלישי, לדבריה, קשה יותר מהשניים הקודמים. יש ימים של בכי, של תסכול — אבל גם כאלה שמסתיימים בתחושת כוח מחודשת. “קמתי יום למחרת הרבה יותר חזקה”, אמרה בפשטות.
על הביקורות עצמן היא ברורה: הן לא מזיזות לה. היא יודעת שיש נשים שנפגעו, שזה כאב להן — אבל זה שלהן. היא דיברה מהלב, על החוויה האישית שלה, בלי להשוות ובלי לבטל אף אחת אחרת. מבחינתה, מותר להגיד שקשה — גם כשמדובר בהיריון.
אביסרור גם פתחה על מה שמעטים מדברים עליו: בהיריון שלישי את כבר לא מרכז העולם. אם בראשון את “מלכת האירוע”, ובשני עוד מקבלת תשומת לב — בשלישי הכול מתערבב עם עבודה, עסקים, ילדים ובית. את עוד אחת בתוך המערכת. זה לא הופך את זה לפחות משמעותי, רק הרבה יותר מורכב.
היא ביקשה לשים גבול גם סביב שיח ציבורי על היריון. מבחינתה, אין מקום להעיר לאישה על בטן, על “מזל טוב” או על ניחושים — עד שהיא עצמה בוחרת לשתף. הדרך לשם מלאה בדיקות, חששות ותהליך פנימי.
לגבי מה יש בבטן — היא מודה שהם יודעים, אבל לא בטוח שיחשפו. יש משהו נחמד בלשמור את זה לעצמם. ועל “לאכול בשביל שניים”? מבחינתה זה מיתוס של היריון ראשון. בשלישי מבינים שאין חשקים ואין חוקים — רק מציאות.
ובין כל זה, היא לא שוכחת לפרגן. בן הזוג ליאור, כך אמרה, הוא העוגן שלה — מי שתמך, האמין והשקיע בה מהיום הראשון. מבחינתה, זה לא מובן מאליו.
בסופו של דבר, המסר שלה פשוט: אפשר להיות בהיריון, להצליח, לבכות, להתלונן — ולא להתנצל.
