אחרי תקופה שבה בחרה להיות פתוחה ולשתף כמעט הכול, שני אדרי לוחצת עכשיו על הבלמים. מי שזכורה לרבים מ־האח הגדול פרסמה בימים האחרונים סדרת סטוריז שמציירת תמונה אחרת לגמרי מהזוהר שאחרי הריאליטי — שקטה יותר, כבדה יותר, ובעיקר כזו שמרמזת על שינוי עמוק שמתחיל להתבשל.
אדרי פתחה דווקא בהכרת תודה, כמעט כמו ניסיון לאזן את מה שעומד לבוא. היא הדגישה שהיא לא מתלוננת ושצריך לזכור שהצרות של אחד הן החלומות של אחר. אבל מיד אחרי זה הבהירה בעדינות שלא כל יום נראה אותו הדבר, ושגם כשהכול נראה בסדר מבחוץ, בפנים זה לא תמיד פשוט.
היא תיארה יום אחד במיוחד שעבר עליה והיה מאתגר. עבודה מהבית, לדבריה, היא לא משהו שהיא באמת רגילה אליו. היא הסבירה שהיא טיפוס שקם ויוצא, צריך תנועה, מסגרת, אנשים. המעבר לשגרה שמתנהלת כמעט כולה בין ארבעה קירות יצר אצלה קושי יומיומי שלא תמיד רואים באינסטגרם.
בהמשך היא נגעה במקום אפילו יותר חשוף — הקושי לפתוח מצלמה דווקא כשלא מרגישים חזקים. אדרי הודתה שהיא לא בנאדם שמורגל בשיתוף, ובטח לא ברגעים קשים. להראות חולשה מול עוקבים זה תהליך עבורה, משהו שהיא עדיין לומדת לקבל, גם אם זה מרגיש לא טבעי.
מעבר למה שכן נאמר, היו גם הדברים שנשארו באוויר. אדרי רמזה שיש עניינים נוספים שמתרחשים סביבה ומשפיעים עליה, אך בחרה במודע לא לפרט. הבחירה הזו הדגישה את הגבול שהיא מנסה לשרטט בין החיים האישיים לבין החשיפה הבלתי פוסקת ברשת.
אחד האתגרים המרכזיים מבחינתה קשור לאופי העשייה הנוכחי שלה. היא חזרה ואמרה שעבודה מהבית פשוט לא מתאימה לה, ושזה גורם לה להרגיש מנותקת. מתוך ההבנה הזו נולדה גם מחשבה קדימה: אדרי שיתפה שהיא לומדת אימון כושר, מתוך רצון לפתוח מקום משלה. מקום פיזי, ברור, כזה שמחבר אותה לאנשים.
נראה ששני אדרי נמצאת עכשיו בצומת. פחות שיתופים נוצצים, יותר חיפוש פנימי. היא אולי התנתקה מהרעש — אבל דווקא משם מתחילה להיבנות הדרך הבאה.
