שירה לוי, שחקנית וכוכבת ילדים בת 28, חיה בחודשים האחרונים בין שני קצוות של רגש. לפני כחודשיים היא ילדה את בנה השני, עילאי, והפכה לאמא לשניים, לצידו של סהר בן השנתיים וחצי. אבל רק עכשיו היא בחרה לחשוף את הפרק הכואב שקדם לרגע הזה — לידה שקטה שעברה בשבוע 20 להיריון.
בפוסט אישי וגלוי לב שפרסמה, שיתפה לוי כי שנה בדיוק לפני לידתו של עילאי, חוותה את אחד הימים הקשים בחייה. התאריכים, כך סיפרה, נצרבו בה: יום אחד היה שיא של אובדן, והשני — שנה לאחר מכן — שיא של חיים. היא חשפה שעילאי הוא “ילד קשת”, שנולד אחרי היריון שנקטע בלידה שקטה של תינוק שלא זכו לגדל.
לוי תיארה כיצד במהלך אותו היריון עברה בדיקת מי שפיר שגרתית. זמן קצר לאחריה החלו התכווצויות. היא פנתה לבית החולים, נשלחה הביתה, אך חזרה שוב כי תחושת הבטן שלה אמרה שמשהו לא כשורה. בבדיקות התברר שמדובר בזיהום ברחם בעקבות הבדיקה. תחילה קיוותה לאשפוז קצר ואנטיביוטיקה, אך המציאות טפחה על פניה: מצבה הוגדר מסכן חיים — גם לה וגם לעובר — וההחלטה הייתה חד־משמעית: לידה שקטה, באופן מיידי.
היא נכנסה לחדר לידה באמצע הלילה, כמו כל יולדת. מיטה, מוניטור, צוות רפואי. הכול נראה רגיל — חוץ מהידיעה הברורה שבסוף התהליך לא יחכה בכי. מסביב נשמעו קולות של חיים, תינוקות נולדים, משפחות מתחבקות במסדרון. והיא, לצד בעלה אורי בן לולו, עשתה את מה שהגוף יודע לעשות — לוחצת, נושמת, מקשיבה — כשבלב ברור שאין סוף שמח שממתין.
View this post on Instagram
כשיצאה משם, כך כתבה, זה היה עם גוף שעבר לידה ולב שעבר אובדן. לקח לה זמן להבין שמותר לה להתאבל, וש”לידה שקטה” היא כל דבר חוץ משקט. היא רועשת מבפנים, חיה בהרבה נשים — ולא תמיד יש להן מרחב לדבר עליה.
לוי הדגישה שהשיתוף לא נועד לזעזע, אלא לספר את מה שעברו היא ובעלה. אחרי האובדן, הם ניסו שוב להיכנס להיריון — ושוב ושוב התאכזבו. כשההיריון הבא סוף־סוף הגיע, היא גילתה שתאריך הלידה המשוער נופל בדיוק על אותו יום שבו עברה את הלידה השקטה. היא בחרה לראות בזה סימן, תקווה שאולי הנשמה לא ויתרה.
View this post on Instagram
אבל גם הדרך הזו לא הייתה פשוטה. כל בדיקה יצאה גבולית, והיא נדרשה לעבור שוב מי שפיר. יומיים לאחר הבדיקה, בשבוע 18, חוותה ירידת מים. שוב בית חולים, שוב תפילות לנס. הפעם, הנס הגיע: אחרי ימים של אשפוז, כמעט בלי מי שפיר, החור ברחם התאחה והמים החלו להתמלא מחדש.
כמה חודשים לאחר מכן נולד עילאי. לידה של ילד שנלחם, התגבר — וקיבל שם שמבטא בדיוק את זה. לוי כתבה שלעולם לא תשכח את התינוק שלא זכתה לגדל, ואת הכאב של אותו יום ושל התקופה שבאה אחריו.
בסיום דבריה, היא פנתה לנשים אחרות שעוברות חוויה דומה. השיתוף, לדבריה, הוא בשביל מי שנמצאת עכשיו בחושך שבו היא הייתה לפני שנה. כדי להזכיר שהאור מגיע, גם אם הוא נראה רחוק. תפילה שקטה — אבל מלאה בתקווה.
