אגם נבא לא מסתתרת מאחורי סיסמאות. היא מדברת ישר, לפעמים כואב, ותמיד אמיתי. היום היא אחת הדמויות הכי מזוהות ברשת, אבל הדרך לשם עברה דרך מקומות חשוכים במיוחד. ילדה חסרת ביטחון, נערה שספגה חרמות, ובוגרת שנשאה על גופה כמעט 150 קילו – ומשקל רגשי כבד לא פחות.
הפריצה שלה הגיעה דרך הדמות שיצרה, ״גברת שווארמה״, שהפכה לתופעה בטיקטוק עם מיליוני צפיות. אבל מבחינתה, זו לא סתם בדיחה. זו דרך לקחת את הילדה שפגעו בה ולהפוך אותה למשהו חזק, בולט, כזה שאי אפשר להתעלם ממנו. היא מדגישה שוב ושוב: זו דמות. אגם האמיתית שקטה יותר, רגישה יותר, מורכבת.
למרות האנרגיה המתפרצת וההומור, החיים שלה לא היו קלים. בשיא המשקל שלה, כשהגיעה לכ־150 קילו, הגוף כבר שלח אותות אזהרה. קשיי נשימה, סוכרת, פחד ממשי לבריאות. זה היה הרגע שבו הבינה שאין דרך לברוח יותר. לא בשביל מראה, אלא בשביל החיים עצמם.
@agamnava12 מדורהההההעל הבצקקקקק❤️🔥😩 #גברתשווארמה🐄 #גברתשווארמה🐄 #שווארמהזההחיים🌯 #שווארמהזההחיים🌯 ♬ original sound – גברת שווארמה💋🐄
היא עברה ניתוח קיצור קיבה ראשון, שלא הצליח כמו שציפתה. רק אחרי ניתוח נוסף, שנה מאוחר יותר, התחיל השינוי האמיתי. היום היא שוקלת כ־80 קילו. ירידה של כ־70 קילו. ״אפשר להגיד שהורדתי בן אדם שלם מהגוף שלי״, היא אומרת בלי לייפות.
אבל הסיפור שלה רחוק מלהיות אגדה עם סוף סגור. גם היום, הקשר שלה עם אוכל מורכב. היא מדברת בגלוי על הפרעות אכילה, על הצורך הרגשי בצלחת מלאה, גם אם היא יודעת שלא תסיים אותה. על אכילה בסתר, על פחד ממבטים, על דפוסים שלא נעלמים ביום אחד. מבחינתה, זו עבודה יומיומית.
אגם נבא נולדה וגדלה בנתניה, אמצעית בין שלושה אחים. בבית הספר חוותה בדידות קשה. כיבדו אותה בכיתה, אבל בהפסקות נעלמה. השתמשו בה בגלל שהייתה מצטיינת, במיוחד במתמטיקה וחשמל, ופחדה לאכול ליד אחרים. לפעמים הרעיבה את עצמה כל היום, ואז אכלה בבית כאילו אין מחר.
גם הצבא לא היה מפלט. צה״ל לא גייס אותה מסיבות רפואיות, חוויה שהיא מתארת כמביכה וכואבת. היא רצתה לשרת, לתרום, להיות כמו כולם – אבל נדחתה. זה שבר אותה, אבל גם דחף אותה למצוא כיוון אחר.
לפני הניתוח ניסתה הכול: דיאטות, זריקות, תפריטים, ניסויים חוזרים ונשנים. שום דבר לא החזיק. אפילו התמיכה המשפחתית, שנבעה מדאגה, לפעמים רק הגבירה את המרד הפנימי שלה. היום היא מבינה את זה בדיעבד.
גם העולם הדיגיטלי לא חיבק מיד. בתחילת הדרך, רוב התגובות היו קשות. צחקו, זלזלו, פגעו. אבל היא בחרה לצחוק יחד איתם ולא להיעלם. לאט־לאט, הקהל השתנה. היום, לדבריה, כמעט ואין תגובות רעות – וגם אלה שמופיעות, לא באמת מזיזות לה.
עם ההצלחה הגיע גם משהו גדול יותר. שליחות. נבא לא מנסה לשכנע אף אחד לרדת במשקל. המסר שלה אחר: לאהוב את עצמך, לא משנה באיזה שלב אתה. היא מספרת על נערות שפונות אליה, על נשים בוגרות שמספרות שבזכותה העזו לעשות שינוי, ועל רגעים שבהם מילה אחת שלה שינתה למישהו יום שלם.
היא לא מציגה סיפור מושלם. להפך. זה סיפור של התמודדות מתמשכת, של גוף ונפש שממשיכים ללמוד אחד את השני. אבל אולי דווקא בגלל זה, כל כך הרבה אנשים מרגישים שהיא מדברת בדיוק אליהם.
