מליסה סלואן, בת 46 מוולס, עלתה לכותרות בזכות אוסף הקעקועים שלה, המונה יותר מ-800 קעקועים. היא מכנה את עצמה "מכורה לקעקועים" ואין בכוונתה להפסיק, למרות הלעג, הגינוי והעובדה שאנשים לעתים קרובות מכנים אותה "פריקית".
פעם מליסה נראתה אחרת לגמרי — אישה חמודה עם תווי פנים רכים, שיער ארוך ובהיר וחיוך טוב. אבל עם השנים עורה כוסה כמעט כולו בדיו: פניה, צווארה, ידיה ואפילו עפעפיה הפכו למעין בד ציור. כיום הקעקועים הם חלק מאישיותה, "העור השני" שלה.
View this post on Instagram
"אני לא יכולה להפסיק", מודה מליסה. "זה הביטוי שלי, הסיפור שלי".
כבר 26 שנים ברציפות מליסה עושה לעצמה קעקועים חדשים בסגנון "כלא" — שלושה בשבוע, ובן זוגה עוזר לה בכך. הקעקועים אינם מדויקים, מכיוון שמכוני הקעקועים כבר לא רוצים לעבוד איתה. אבל היא לא מוותרת — היא עושה אותם בבית, בכוחות עצמה.
עם זאת, המראה החיצוני של מליסה הקשה מאוד על חייה. היא נדחית מעבודה, אפילו בניקיון — המעסיקים פשוט נרתעים ממראה החיצוני שלה. "הייתי עובדת אפילו מחר, אם מישהו היה נותן לי הזדמנות", היא אומרת.
אנשים לעתים קרובות מגיבים באגרסיביות: יש מי שצועק אחריה, יש מי שמפנה לה את הגב. בברים ובבתי ספר אפילו לא נותנים לה להיכנס. אך למרות זאת, מליסה נשארת מסורה לילדיה ומלמדת אותם לא להתייחס למילים פוגעניות.
מעניין לציין שילדיה מתחילים לאמץ את אמנות הקעקועים — ציורים זמניים על העור הפכו עבורם למסורת. הילדים הגדולים מתייחסים לקעקועים של אמם בחשדנות, אך הקטנים, לעומת זאת, מעריצים אותה ורוצים להיות כמוה.
View this post on Instagram
כשהיא כיסתה פעם את כל הקעקועים שלה בשכבה עבה של מייק-אפ כדי להיראות "נורמלית" למען הילדים, הם אמרו שהם לא אוהבים את הפנים החדשות שלה. אז היא חזרה למראה הרגיל שלה — והילדים הרגישו שהכל "שוב כמו שצריך".
עבור מליסה, הקעקועים שלה הם סמל לכוח, לעצמאות ולחופש יצירתי. היא לא מתכוונת להשתנות כדי לעמוד בציפיות החברה.
למרות הגינויים, הכאב והקשיים, היא נשארת נאמנה לעצמה — ובכך מעוררת השראה בילדיה להיות כמוה.
